עמוד ראשי > מאמרים
על בידוק כבודת בטן ועל תחושות בטן ( בשולי החלטת הביניים בבג"צ 4797/07 ) / עו"ד אריה רוטרעל בידוק כבודת בטן ועל תחושות בטן ( בשולי החלטת הביניים בבג"צ 4797/07 ) / עו"ד אריה רוטר

מזה למעלה מחמש שנים תלויה ועומדת בבית המשפט העליון עתירה שמציבה בפני החברה הישראלית באופן נוקב את הקושי בהכרעה בין שני ערכים  שחיוניים לה, אולי יותר מלכל דמוקרטיה מערבית אחרת:  ערך הביטחון מול ערך השוויון, כשהללו נמצאים לכאורה במסלול של התנגשות חזיתית. 
המדובר בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לזכויות האזרח , שמכוונת כלפי שיטת הבידוק הביטחוני של כבודת הנוסעים , המקובלת מזה עשרות בשנים בתעופה האזרחית בישראל. התמשכות הטיפול בעתירה  יכולה להעיד עד כמה קשה על השופטים ההכרעה בה . לאחרונה (22/5/12) נתן בג"צ החלטת ביניים שמעניקה למדינה ארכה נוספת להתארגנות לפתרון מעשי של הבעיה שבבסיס העתירה, אך גם לא נמנע מכמה אמירות שיכולות לרמוז על עמדתו הצפוייה של בית המשפט. 
לטענת  העותרת, שיטה זו, המקובלת על פי הנחיית רשויות הביטחון הישראליות, לוקה באפלייה לרעה כלפי אזרחי ישראל בני המגזר הערבי לעומת האוכלוסייה היהודית.   בדיקות הביטחון הללו , על פי הטענה, הן בדרך כלל מחמירות יותר כלפי אזרחים ערביים לעומת הבדיקות אותן נדרשים לעבור אזרחי המדינה היהודים. לטענת העותרת, השימוש בקריטריון הלאום כאמצעי להערכת רמת הסיכון הפוטנציאלית הנשקפת מן הנוסע הוא פסול וגורם, באופן בלתי חוקי, להפלייתם ולהשפלתם של אזרחים ערבים.
 המשיבים לעתירה (= רש"ת, שב"כ, משרד התחבורה) לא הכחישו בתשובתם לעתירה  כי קיימות רמות בידוק בטחוני שונות לנוסעים בשדות התעופה בישראל וזאת  בהתאם לרמת האיום בכוח הנשקפת מהם. רמת איום זו נקבעת, כך ציינו המשיבים, לא רק בהתבסס על מידע קונקרטי המתייחס לאדם מסוים אלא גם בהתבסס על מאפייניו של הנוסע בהיבטים שונים, ובהתחשב במתאם הסתברותי בין מאפיין מסוים או צירוף של מאפיינים לבין מעורבות בפעולות טרור.
אכן, התנגשות חזיתית בין שני ערכים בסיסיים:
מחד גיסא, החלת שוויון מלא בשיטת הבידוק  על כלל הנוסעים הישראליים- על מנת למנוע תחושת אפלייה מצד המיעוט- משמעה המעשית היא הארכה וסרבול  של תהליך הבדיקה וממילא ייקורו כלכלית וגרימת אי נוחות רבה לכלל הנוסעים. מאידך גיסא, וויתור על מיקוד הבדיקה על פי מאפיינים שנראים, על בסיס של תובנה מקצועית, חיוניים לרשויות הביטחון, והסתמכות על מידע קונקרטי שלרוב אינו קיים מראש , ללא "שולי ביטחון" מספיקים, משמעו ללא ספק כרסום באיכות הבידוק הביטחוני; המשמעות המדינית- האסטרטגית של נטילת סיכון  לפיגוע טרור בתעופה האזרחית- שהסתברותו בעשורים האחרונים עלתה עם מגמת טרור המתאבדים- ברורה לכל. 
מאז ומתמיד , כשערכי הביטחון הועמדו חזיתית- בלא יכולת לפשרה-  אל מול ערכים חוקתיים של זכויות אדם –  העדיף בית המשפט, יחד עם הפגנת תחושת אי הנוחות, את הראשונים. ברי לכל כי החיים עצמם חשובים בנסיבות כאלה יותר מאיכות החיים. בהיעדר מוצא יצירתי לדילמה הנוכחית, סביר להניח שבית המשפט היה נדחק בסופו של יום, ברטוריקה מתאימה, ולמרות תחושת  אי הנוחות, למסקנה דומה .  התייחסות שונה לאזרחים ערבים בשערי הכניסה והיציאה של המדינה נתפסת בעיניהם , יהיה מי שיטען אף ברגישות מוגזמת, כסמל לאפלייתם לרעה לעומת הרוב היהודי. בית המשפט היה מתקשה לתת לכך גושפנקא חוקית, אך גם היה חושש לקחת על עצמו אחריות לכרסום כלשהוא, אפילו מזערי, באיכות הבידוק הביטחוני. 
אלא שבתצהיר התשובה שהגישו המשיבים לעתירה נמצא לכאורה הפתח להימנע מהכרעה שתיתן לגיטימציה לאפליה בין שתי אוכלוסיות של אזרחים. מהתשובה  עולה כי החל מחודש נובמבר 2006 מבצע שירות הביטחון הכללי, יחד עם רשות שדות התעופה, עבודת מטה רחבת היקף ביחס לשיטת הבידוק הביטחוני על כל היבטיה. במסגרת עבודת מטה זו הוחלט על הנהגת שינויים במערך הבידוק הביטחוני של אזרחים ישראלים בנתב"ג.  יישום שינויים אלה , על פי הערכת המשיבים, צפוי להשפיע על מערך הבידוק, באופן שיפחית את המרכיב הדיפרנציאלי שבבידוק, וכך יקל על הנוסעים ויצמצם את הפגיעה ברגשות אשר כרוכה בהליך הבידוק הנוכחי. בהקשר זה התייחסו המשיבים, בין היתר, לשינויים שכבר יושמו במערך הבידוק בשערי הכניסה של כלי רכב והולכי רגל לנתב"ג ובאופן בידוק כבודת היד של הנוסעים. 
השינוי המהותי שהוחלט עליו (אך טרם יושם), נוגע לאופן הבידוק של כבודת בטן המטוס, שעיקר הטענות בעתירה הופנו כלפיו, בהיותו, לפי הנטען, מפלה ופוגעני. על-פי התוכנית שנקבעה על ידי המשיבים, החל משנת 2013  תיערך בדיקת כבודת הבטן של כלל הנוסעים באמצעות מערכת טכנולוגית חדישה ומתקדמת, שתמוקם באזור נפרד ושלא בנוכחות הנוסעים. לפי השיטה המתוכננת, הנוסעים ימסרו את כבודת הבטן שלהם מיד עם הגעתם לנתב"ג, ולאחר תשאול קצר יעברו לשלב הרישום לטיסה. הכבודה תיבדק באמצעות הטכנולוגיה החדשה ברמות בידוק שונות, ואז תועבר ישירות לבטן המטוס.  על-פי שיטת הבידוק החדשה לא יתבצע בידוק ביטחוני פומבי כלשהו של הנוסע או של כבודתו באולם הנוסעים בנתב"ג עד לאחר שלב הרישום לטיסה, והנוסע אף לא יעוכב לאחר כניסתו לטרמינל בדרכו לשלב הרישום לטיסה. לטענת המשיבים, שיטת הבידוק החדשה תביא לביטול אי-הנוחות ותחושת ההשפלה הכרוכות בבידוק מחמיר של כבודת הנוסע באולם הנוסעים ובעיכוב הנוסע בשל עריכת בידוק כאמור.  בתצהיר התשובה נאמר עוד  כי הפיילוט להפעלת המערך הטכנולוגי החדש הסתיים והנהלת רשות שדות התעופה החליטה להמשיך בביצוע הפרויקט. מבחינת לוח הזמנים הצפוי  השאיפה היא, כאמור, להפעלה מלאה של המערכת במהלך השנה הבאה. 
לנוכח הצהרת המדינה נמצא כי העתירה איננה אקטואלית עוד ביחס לדרכי הבידוק הקודמות והינה מוקדמת מדי ביחס למתכונת הבידוק העתידית.  העניין מצדיק דיון מעמיק יותר, בבוא העת,  על בסיס הנתונים הרלוונטיים. לפיכך  נמנע בית המשפט מלתת הכרעה בעתירה והעדיף לאפשר למדינה להשלים את המהלך כולו, ולהיזקק לעתירה רק עם הצגת ממצאי הניסוי בתום התהליך כולו. 
עם זאת, הרשה בית המשפט לעצמו כבר בשלב זה ועוד בטרם דיון בעתירה לגופה- לשרטט באופן כללי את עיקרי השקפתו בסוגיה הנדונה, כמו ביקש לעודד ולהאיץ ברשויות המדינה  להשלים את  התהליך הניסיוני עליו הוצהר. אומר בית המשפט:
  "החלת פרופיל סיכון על אזרח ישראלי, באופן שיצדיק עריכת בדיקה ביטחונית מחמירה יותר גם בהעדר מידע קונקרטי לגבי אותו אזרח, מעוררת קושי רב. ספק בעינינו אם שימוש בפרופיל סיכון המושתת על מאפיינים גורפים וכוללניים, ואשר נסמך על השתייכות הנוסע לקבוצת אוכלוסייה מסוימת כמאפיין בלעדי – הוא לגיטימי. לטענת המשיבים, זה איננו המצב הנוהג ובסעיף 129 לתצהיר התשובה מטעמם הם מציינים כי: 'השימוש בנתונים שונים מוצלבים מביא בין היתר לכך שקבוצות קטנות יותר באוכלוסיית הנוסעים תיבדקנה ברמת בדיקה מחמירה, ולכך שאין מדובר בהפעלת אמת-מידה 'קבוצתית' גורפת, וממילא מידת הפגיעה בשוויון, ככל שקיימת, הינה קטנה בהתאם'. אכן, הגם שאין לאדם זכות קנויה לכך שלא יעבור בידוק בטחוני בשדה התעופה, זכותו שבידוק שכזה יוחל עליו באופן שוויוני בהיותו מבוסס על קריטריונים שווים ואחידים. אין חולק כי מאז החלה התופעה של פיגועי טרור רחבי היקף ועוצמה, תלויה ועומדת במדינות רבות שאלת הלגיטימיות של קביעת פרופילים של גורמי סיכון פוטנציאליים על-פי תיוג המבוסס על מוצא או על רכיב אתני. התיוג מעורר, כמובן, קושי מיוחד כאשר מדובר באזרחי המדינה אשר יש לכבד את היותם שווי זכויות. גם במקרה שלפנינו, הגם שהבידוק המחמיר אינו חל על כל אזרחיה הערבים של המדינה הרי קיומן של אמות מידה גורפות וכוללניות בהערכת סיכון פוטנציאלי, ככל שאלה אמנם הנסיבות העובדתיות ואיננו מכריעים בכך, מעורר קושי המצדיק דיון מעמיק יותר על בסיס נתונים רלוונטיים" (ההדגשות לא במקור).
 כאמור, ההכרעה בעתירה לגופה נדחתה לעת עתה. בית המשפט מצפה לעיין בבוא העת בפרטי  ההסדר הכולל עליו שוקדות רשויות הביטחון (הנהלים והכללים לתפעול הבידוק יוותרו חסויים ומוגנים תחת תעודת חיסיון) בלי להתחייב מראש שאותו הסדר יעמוד במבחני השוויון החוקתיים הראויים. בית המשפט לא נקט עמדה בשאלת חוקיות השימוש ברמות שונות של בידוק לאחר יישום השינויים עליהם הוצהר. העמידה במבחן החוקתי  תהיה תלויה בסופו של דבר  באיזון נכון בין עצמת הפגיעה בזכויות אדם לבין האינטרסים הציבוריים כבדי המשקל כשכל אלו מונחים אלה מול אלה על כפות המאזניים. 
לא ניתן  להפריז בכובד האחריות המוטלת על  מופקדים על ביטחון התעופה האזרחית. הם נתונים בסד לחצים משלושה כיוונים לפחות: האחריות לשלום הנוסעים, הציפייה מהם לאפשר תפעול יעיל וכלכלי של התעופה האזרחית, והחובה לעמוד במבחני השוויון כלפי כל אזרח ישראלי באשר הוא. מטרידה האפשרות  ששימת הדגש על טכנולוגיה מתקדמת כמפתח להאחדת שיטת הבידוק, עלולה – כך נטען על ידי רשויות הביטחון בתשובה לעתירה- לצד מגרעות נוספות, גם  למנוע  את מיקודה, ולהשפיע לרעה על הדריכות והערנות של הבודקים, באופן שתיגרע היעילות הביטחונית של הבידוק. 
בעת גיבוש המתווה הסופי של שיטת הבידוק ייקחו רשויות הביטחון והתעופה , מן הסתם, לתשומת ליבם  את הערות בית המשפט; יהיה עליהם למצוא את האיזון הנכון בין חובתם העיקרית שלא לעשות שום פשרות בתחום בטחון התעופה, בין מגמת ההאחדה של "הבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה לכלל אזרחי המדינה על פי קריטריונים שוויוניים, ענייניים ואחידים" (=זה היה נוסח הצו על תנאי שהוציא בית המשפט); בין שיקולים של תפעול יעיל וכלכלי של המערכת והכול תוך פגיעה מינימאלית ומידתית, בהיעדר אפשרות אחרת, בכבוד הנוסע .  לטובת כולנו , ציבור הנוסעים , נקווה שיצליחו במלאכה זו.


*שם  
*אימייל  
*טלפון  
הנחיות להתנהגות ביטחונית מונעת לאזרחים  
הקוד האתי של האבטחה  
מאמרים  
הודעה על שינוי שם - המרכז לניהול וביטחון במכללה בווינגייט  
כנס NGF 2016  
טוב לדעת
אחוות הבוגרים
ניוזלטר
צור קשר  
חדשות

קורס ניהול אבטחה בכיר 
לפרטים נוספים לחץ כאן

 

 


קורס מנהלי אבטחה 
על פי תו התקן
של משטרת ישראל

מועד פתיחה 25  ביולי  2017
הקורס יתקיים במכבים
 לפרטים נוספים לחץ כאן





 


ריענון למנהלי אבטחה
לפרטים לחץ כאן


מילון מונחים באבטחה
לפרטים לחץ כאן


קורס רמש"ים
לפרטים לחץ כאן

קורס מניעת אובדן בעסקים
לפרטים לחץ כאן

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים